2024-05-17 16:19:04
כותב החייל שילה אלג'ם:
את יום העצמאות השנה העברתי בשכונת זייתון, בצפון רצועת עזה כחלק מבצע ממוקד שנועד להפעיל לחץ על החמאס.
את תפילת ערבית התפללתי ביחד עם פלוגת המבצעית של גדוד 50 בחטיבת הנח"ל, חוויה של פעם בחיים.
לא אשקר, לא הכי כיף כאן, הייתי באיזו באסה כזו שהשנה לא אוכל סטייק עם המשפחה ואת טקס המשואות אצטרך להשלים ביוטיוב אם בכלל...
התפללתי תפילת שחרית ביחידות,בצריח, קראתי את המילים בכוונה, חשבתי קצת לעומק על היום הזה והבנתי הכל, הבנתי מה זו עצמאות, מה זה אומר היכולת להגן על עצמינו, בעצמינו!
אני אשכרה נמצא בטנק מרכבה סימן 4 מ' בלב שכונת אויב ויש לי מעיל רוח ואני פי אלף יותר חזק מהאויב, ביכולות וברוח.
אז למרות הכל, למרות שלא נראה שהמלחמה הזו נגמרת וזה לא משנה אם אני מסכים עם האסטרטגיה שלה. ולמרות הפילוג שנראה בעם מידי פעם ולמרות העצב והשכול, למרות המגזרים ולמרות כל הקושי והסבל שיש כאן לפעמים , הרכבתי את משקפי הרב דרוקמן זצ"ל שנפרד מאיתנו אך לפני שנה וחצי, ועם הסרבל שמלא בסולר וזיעה והידיים שמלאות בפיח של מאג ושמן אמרתי הלל בשמחה עצומה והודיה לא נגמרת על החסד האדיר שהקב"ה גמל איתנו, על המדינה הזו, על כל הטוב שבה וגם על הרע.
שרתי "התקווה" ו"אני מאמין" והצדעתי.
הצדעתי לתותח, הצדעתי למעיל רוח, הצדעתי לפגזים הישראלים, הצדעתי לטוב שיש לנו.
וחתמתי בשירת "לשנה הבאה בזייתון הבנויה".
עצמאות.עכשיו מובן.
17.5K views13:19
Y
